#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	גר וישראל במגורה אחת ומת הגר, האם נאסרה ההוצאה על הישראל ?</p><p dir='rtl'>ומה פי' הברייתא אע&quot;פ שהחזיק ואע&quot;פ שלא החזיק ?	"מת מבעוד יום אוסר, אף אם לא החזיק ישראל. ומה שאמרו אע""פ שהחזיק, היינו אע""פ שלא החזיק מבעוד יום אוסר, משום שהיה לו להחזיק.<p></p><p dir=""rtl"">מת משחשיכה אינו אוסר. ומה שאמרו אע""פ שלא החזיק, היינו אע""פ שהחזיק ישראל אינו אוסר, משום שלא היה לו להחזיק אלא משחשיכה.</p>"	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם מחלוקת ב&quot;ש וב&quot;ה אם יש ביטול רשות בשבת ? ס&quot;ד ומסקנא.	ב&quot;ש ס&quot;ל דהו&quot;ל כקונה קניין בשבת.</p><p dir='rtl'>ס&quot;ד דלב&quot;ה איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא נמי רצונו בכך, והוי כקנין מע&quot;ש. ודמי לכלך אצל יפות.</p><p dir='rtl'>והקשה אביי דבמת נכרי בשבת ל&quot;ש ה&quot;ט, דמעיקרא לא יכלו לבטל.</p><p dir='rtl'>אלא דס&quot;ל דאי&quot;ז הקנאה אלא סילוק בעלמא, ומותר בשבת.	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעה&quot;ב שהיה שותף עם שכניו לשניהם ביין או לאחד ביין ואחד בשמן, מה הדין לת&quot;ק ומה החילוק ?	לת&quot;ק לשניהם ביין מהני, ורב פי' דהוא רק בכלי אחד, ולדידיה זה גופא החילוק מיין ושמן, דשם הם בשני כלים.</p><p dir='rtl'>ואביי אמר דלו&quot;ד רב היה אפשר לפרש דאיירי בשני כלים ומ&quot;מ ביין מהני משום דאפשר לערב, משא&quot;כ יין ושמן א&quot;א לערב.	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט ל&quot;מ לרב אם היה שותף לזה ביין ולזה ביין בשני כלים, מ&quot;ש מהא דאמרו ב&quot;ה דהנותן עירובו בב' כלים מהני ? (רש&quot;י).	רק בגבו לשם עירוב, ומילו את הכלי ונותר מהני, אבל כאן דלא ניתן לשם שיתוף, בעינן דווקא בכלי אחד.	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט מהני לר&quot;ש מה שבעה&quot;ב שותף לזה ביין ולזה בשמן ? (2)	א. איירי לערב עם כ&quot;א בפנ&quot;ע, וכג' חצרות דלר&quot;ש האמצעית מותרת עם שתיהן.</p><p dir='rtl'>ב. כריו&quot;ח בן נורי דיין ושמן חיבור.	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דר&quot;א בן תדאי דבעה&quot;ב שהיה שותף לזה ביין ולזה ביין צריך לערב ? (2)</p><p dir='rtl'>ואיזו ראייה הובאה לאחד הביאורים ?	א. לא איירי שנשתתפו במה ששפכו שניהם לחבית, אלא שקנו מעיקרא בשותפות, ואין ברירה, ולא היה לכל אחד מעיקרא חלק מסויים ביין אלא מעות.</p><p dir='rtl'>ב. איירי שצריכים שיתוף מבואות וגם עירוב, והיה היין לשיתוף מבואות, ואין סומכים כה&quot;ג על עירוב במקום שיתוף.</p><p dir='rtl'>והוכיח רב יוסף כבאור השני, ממה שפסק רב כר&quot;א בן תדאי ופסק כר&quot;מ דאין סומכים על שיתוף במקום עירוב, ומשמע דחד טעמא הוא.	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעה&quot;ב שהיה שותף עם שכניו לזה ביין ולזה ביין, או לזה ביין ולזה בשמן האם צריך לערב ? (ג' דעות התנאים, באופן כללי).	"לת""ק יין ויין א""צ, יין ושמן צריך. [דבב' כלים, או דא""א לערב].<p></p><p dir=""rtl"">לר""ש גם יין ושמן א""צ. [או כג' חצרות, או דס""ל דיין ושמן חיבור].</p><p dir=""rtl"">לר""א בן תדאי גם יין ויין ל""מ. [או דאין ברירה, או דאין סומכין על שיתוף במקום עירוב].</p>"	<br/>עירובין דף עא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט הוצרך רב לפסוק הלכה גם כר&quot;מ דאין סומכים על עירוב במקום שיתוף, וגם כר&quot;א בן תדאי דבעה&quot;ב שהיה שותף ביין ל&quot;מ, הא תרוויהו חד טעמא (לרב יוסף) ?	דר&quot;מ מחמיר תרי חומרי, גם לא לסמוך על שיתוף דיין, וגם דאף בפת לא לסמוך. ואין פוסקים כתרי חומרי בעירוב. ורק אחר דהלכה כר&quot;א בן תדאי דלכה&quot;פ ביין ל&quot;מ, אפשר לפסוק בחדא חומרא כר&quot;מ שהוסיף לאסור גם פת.	<br/>עירובין דף עא		
